על הבירמן
החתול הבירמן עטוף מיסתורין סביב מוצאו. האגדה מספרת שאי שם בבורמה, במנזר "לאו צון", היתה שוכנת האלה צון-קיאן-סה. לאלה היו עיניים כחולות כמו הים וגוף זהוב כמו השמש. האלה היתה נותנת לנזירים במנזר לחיות חיים נוספים לאחר מותם בתור חיות קדושות. באותה תקופה התגורר במקדש נזיר בשם מון-הא - הקדוש והמכובד מבין נזירי המנזר "לאו צון". לצידו תמיד ישב חברו הטוב ונביאו, סין. סין היה .חתול לבן בעל פרווה ארוכה ועיניים זהובות, כמו גופה של האלה
יום אחד הותקף המנזר על ידי שודדים, שתכננו לגנוב את פסל האלה האגדית. בזמן התקיפה התפלל מון-הא לאלה צון-קיאן-סה, ולכן לא היה מוכן למתקפה, והשודדים הרגו אותו.
לפתע קפץ סין על גופו של אדונו, ואז החל להתרחש הנס הגדול: גופו של החתול הפך לזהוב, כגופה של האלה, ועיניו כחולות, כעיניה. פניו רגליו וזנבו הפכו חומים, כצבע האדמה עליה שכב אדונו חסר רוח החיים. רק כפות רגליו, שנגעו בגופו של אדונו המקודש נשארו לבנות .וטהורות כמו נשמתו של הנזיר. לאחר מכן נפשו של הנזיר נכנסה לגופו של החתול הקדוש
.השודדים נבהלו מכוחה של האלה ונסו לנפשם
באותו יום כל החתולים במנזר נצבעו בצבעו של סין. שבעה ימים לאחר המקרה, מת סין ולקח את נשמתו של אדונו השמימה
."מאז כל החתולים שבאים משושלת חתולי המנזר "לאו-צון", נקראים "החתול הקדוש מבורמה", או "הבירמן
ההיסטוריה
מה שידוע על ביסוס גזע הבירמנים במערב הוא שבשנת 1919 הובא זוג חתולים שאכן תואמים את מראה המתואר באגדה, נשלחו מהמזרח הרחוק לצרפת. הזכר נפטר בזמן המסע הקשה, אולם הנקבה, סיתה (Sita) שהייתה בהריון שרדה, והביאה לעולם את הבירמנים האירופאיים הראשונים. מבסיס מצומצם זה, נוצר הגזע הבירמן בעולם המערבי.
במשך השנים הבירמנים שימשו ככל הנראה בעיקר כחתולי חצר במשפחות אצולה באירופה. הבירמן הוכר לראשונה כגזע נפרד בשנת 1925 בצרפת. אולם לאחר מלחמת העולם השנייה, נותרו בחיים רק שני בירמנים באירופה, ונדרשו הצלבות עם סיאמיים ופרסיים על נמת לשקם את .הגזע. לאחר השיקום, הבירמן הוכר באנגליה בשנת 1966, ובשנת 1967 הוא הוכר גם בארה"ב
אופי
אופי
הבירמן הוא חתול רגוע, שנקשר לבעליו ואוהב אותם כאילו הם הוריו. זהו חתול אינטיליגנט, הוא תמיד שמח לפינוקים וליטופים, ולעולם לא .יתנגד להשתעשע עם עכבר צעצוע
מראה כללי
קולור פוינט
המקומות הקרים בגוף נצבעים בזכות גן הרגיש לטמפרטורה
צבעי הפוינט האפשריים - חום כהה הנקרא בלעז סיל, שוקולד, כחול-אפור, לילך, אדום, קרם
כל הצבעים יכולים להופיע בפאטרנ של טאבי (ראו את הזכר שלנו).
בזכות קישור הגנים של הצבע לכרומוזומי מין בחתולים החתולות יכולות להיות גם בפאטרנ תורטי - המשלב צבע אדום ואחד מצבעי הבסיס.
מעבר למעלותיו הקשורות במזגו ואופיו, בירמנים הינם חתולים יפיפיים ואין מילים שיעשו מספיק צדק עם יופיים. התיאור המקובל לגזע הוא - חתול בגודל בינוני, בעל גוף שרירי ומוצק. פרוותו חצי ארוכה עם מגע משי קטיפתי, היוצרת מעין הילה זהובה סביב גופו. אוזניו בצורה של משולשים שווי צלעות עם קצוות מעוגלים מעט. עיניים כמעט עגולות, בצבע כחול עמוק.
רגליו קצרות, כפות הרגליים עגולות וגדולות. זנבו של הבירמן באורך בינוני.
צבעו של הבירמן הוא תמיד קולור פוינט (צבע הסיאמי: ראש, זנב אוזניים ורגליים כהות על רקע גוף בהיר). והמאפיין הבולט שלו, הן כפות הרגליים הלבנות. הלבן צריך להיות רק על כפות רגליו, כן שיכסה את אצבעותיו בקו ישר. בצד האחורי של הרגליים האחוריות, הלבן צריך לעלות מעל קו האצבעות בצורה של מעין וי הפוך